קלמיקס השקעות ואח' נ' אפרידר חברה לשיכון בע"מ ואח'

החלטה

הצדדים השלישיים 1 ו-2 (להלן: "המבקשות") עתרו לבית המשפט להורות על סילוק על הסף של ההודעה לצד שלישי כפי ששוגרה כלפיהם על ידי הנתבעת במסגרת ההליכים בת.א. 1225/07 (להלן: "בקשת הסילוק"), זאת מחמת התיישנות והעדר עילה. הבקשה הוגשה בהתאם לקבוע בתקנה 100 (1) או בתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984,

המבקשות טוענות כי עילת התביעה נגדן, כצדדים שלישיים, התיישנה לפני מספר שנים. לטענתן, תקופת ההתיישנות החלה ביום בו נולדה עילת התביעה, לגישתן, לכל המאוחר ביום 5.11.02, המועד בו הוצאה נגד המשיבה (הנתבעת ושולחת ההודעה לצד ג' (להלן :"המשיבה"), דרישה מתוקנת לתשלום, שעניינה תשלום היטל ביוב בסך של - 223,794 ₪. לדרישה זו, קדמה דרישת תשלום שנשלחה למשיבה, כבר ביום 13.12.00.

המבקשות טוענות כי מאחר והודעת צד ג' הוגשה כלפיהן בחלוף 7 שנים – יש לדחותה על הסף.

בנוסף טוענות המבקשות, כי הודעת צד ג' שנשלחה, אינה מגלה כל עילת תביעה כנגדן, כצדדים שלישיים. לטענתן, מדובר בהודעה כללית, שאין בה טיעון עובדתי העשוי לבסס עילת תביעה כלפיהן, כנטען על ידי המשיבה, שעניינה "אי חוקיות" הודעת התשלום.

באשר לטענת המשיבה כי המבקשות פעלו תוך הפרת חובה חקוקה, טוענות המבקשות כי המשיבה לא ציינה מקור החובה שלכאורה הופרה וכן, לא פירטה מסכת עובדתית העשויה לבסס הטענה כי המבקשות נהגו כלפיה בחוסר סבירות.

משכך, עותרות המבקשות, כאמור, לדחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות והעדר עילה וכן, לחיוב המשיבה בתשלום הוצאות המבקשות בבקשה זו ושכר טרחת עו"ד.

תגובת המשיבה וכן תשובת המבקשות לבקשה - נתקבלו.

תגובת המשיבה

בתגובתה לבקשה לסילוק על הסף טענה המשיבה, כי יש לדחות הבקשה ולחילופין, כי ככל שיקבע שנפל פגם בתיאור עילת התביעה על ידה, לאפשר לה לתקן את הודעת צד ג' מטעמה תוך פרק זמן קצוב. כמו כן, ביקשה המשיבה לחייב המבקשות בהוצאות הבקשה.

באשר להעדר עילה, המשיבה טענה כי הודעת צד ג' מפרטת את עיקר העובדות והיא כתובעת, אינה חייבת בשלב זה לרדת לפרטי פרטים של העובדות ודי בכך, שבהודעה לצד ג' היא פרטה את עיקר העובדות המהותיות ואת עילות התביעה, על אף שאינה חייבת לעשות כן.

כמו כן, נטען כי העדר עילה מהווה טעם למחיקת תובענה ולא לדחייתה, כפי שהתבקש.

למעלה מכך, נטען כי מחיקת תובענה על הסף או דחייתה הינה סעד שננקט בלית ברירה.

למעשה, כך לטענת המשיבה, די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד המבוקש על מנת שתביעתו לא תימחק- עודה באיבה.

לטענת המשיבה, הלכה פסוקה היא שאין למחוק תובענה, אך בשל העדר עילה. עוד טוענת המשיבה, כי העובדות הנטענות, ככל שיוכחו, יזכו אותה בסעד המבוקש לפי עילות התביעה שפורטו בהודעה לצד ג'.

באשר להפרת חובה חקוקה - המשיבה טענה כי החיקוק אשר הפרתו מהווה עילה לתובענה צויין זאת, בניגוד לנטען ע"י המבקשות. נטען כי אורכו של כתב התביעה, אינו מהווה טעם למחיקתו וכי לו היו סבורים צדדי ג' כי הם מעוניינים לקבל פרטים נוספים, יכולים היו לפנות בבקשה במסגרת תקנה 66 לתקנות סד"א.

לחילופין, טענה המשיבה כי ככל שיקבע בית המשפט כי נפל פגם בתיאור עילת התביעה, מתבקש ליתן בידה אפשרות לתקן תביעתה נגד צד ג', תוך פרק זמן קצוב.

באשר לטענת ההתיישנות - המשיבה טענה כי ההודעה לצד ג' במהותה, הינה תביעת שיפוי ועל כן, מרוץ ההתיישנות מתחיל, לכל המוקדם, מהיום בו ניתן פסק דין נגד מגיש ההודעה, המחייב את המזיק בתשלום תביעת הניזוק. במקרה הנדון, כך נטען, מכיוון שטרם ניתן פסק דין בהליך העיקרי המתנהל בין התובעת לבין המשיבה, מרוץ ההתיישנות להגשת הודעת צד ג' טרם החל. לפיכך, יש לדחות את טענת ההתיישנות.

לחילופין, טוענת המשיבה כי המועד בו נולדה העילה הוא המועד בו הגישה התובעת את תביעתה המקורית (התביעה המקורית נגד המשיבה הוגשה ביום 11.9.07, התביעה המתוקנת הוגשה ביום 2.4.12 והודעת צד ג' הוגשה ביום 27.9.12).

לגישתה, ההודעה לצד ג' הינה בבחינת תביעת שיפוי המבוססת על זכות שיפוי שלא נולדה במועד בו התרחשה ההתנהגות/המחדל המעוול, נשוא כתב התביעה העיקרי אלא אך ביום בו קמה הטענה כנגד הנתבעת. לטענת המשיבה, תקופת ההתיישנות טרם הסתיימה שכן בכל מקרה, טרם חלפו שבע שנים ממועד הגשת התביעה המקורית ו/או המתוקנת, לשליחת ההודעה לצד ג'.